האור באפור / אמנון בזק
אירועים מרכזיים בחיי האדם, כך הורונו חז"ל [1], באים לעתים בהיסח הדעת, בלא הכנה מוקדמת. יתכן, כי בדרך זו מזכיר בורא העולם ומנהיגו ליצוריו, שאף אם רבות מחשבות בלב איש, הרי שעצת ה' היא אשר תקום. חובתו הבסיסית של האדם, לכלכל את מעשיו בתבונה ולתכנן את מהלכיו; שומה עליו לקחת מראש בחשבון, כי כל אשר יעשה, מוגבל ומותנה ברצונו של קורא הדורות מראש.
פרידתי מהישיבה בכלל, ומהעלון בפרט, אף היא בהיסח הדעת נעשתה, בשלהי זמן קיץ שעבר. טבעם של החיים הוא זרימתם הבלתי-פוסקת, ורישומיו של צעד שאך לא מכבר נראה היה כדרמטי ומכריע, הולכים ומטשטשים עם הזמן, תוך הצעידה בנתיב החדש אליו הגעתי.
יחד עם זאת, דומני שרק עתה התחילה באמת לחלחל התחושה, עד כמה עז חותמה של הישיבה. עד כמה בכל צעד, בכל מהלך, באים לידי ביטוי כל אותם מרכיבים ייחודיים של בית מדרשנו. עד כמה כל סברה שנאמרה או חידוש שעלה, כל שיעור כללי או שיעור יומי, שיחות שבת או שיחות מוסר, מסיבות פורים או תפילות יום הכיפורים, "שבענו מטובך" או "אודה לא-ל", ראב"ן וראבי"ה או ש"ך וט"ז, כל רב או תלמיד, כל אלו ורבים רבים אחרים, נחרטו ונחקקו על לוח הלב, ורישומם לא יסוף לעולם.
לא תוכל היד לכתוב, ותקצר היריעה מלבטא את מלוא משמעותו של חותם הישיבה, ואת מלוא התודה וההוקרה על חותם זה. משום כך, בזעיר אנפין, מבקש אני להתמקד בנקודה אחת, הנראית לעניות דעתי כאחת מאבני היסוד עליהן מושתתת ישיבתנו.
הרב עמיטל שליט"א מרבה לצטט את המדרש [2] - "'את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים' - זה כלל גדול בתורה". במשפט אחד, מתמצת המדרש יסוד גדול: עבודת ה' מתאפיינת לא רק בשעות הגדולות, באירועים המיוחדים, במעמדים חריגים. עוצמתה של עבודת ה' באה לידי ביטוי מרכזי דווקא ביכולת ההתמדה בימות השגרה, בימים ה'אפורים', ברגילות היום יום. היכולת לדבוק בקב"ה לא רק בשעת "ה' הוא הא-להים", אלא גם בעיסוק בשפיר ושליא, באותו שור שנגח את הפרה, ובאותם השניים שאחזו בטלית. כך דרכה של הישיבה, כך גם דרכו של "עלון שבות", מני אז. השורות הבאות נכתבו באחת מן השעות הללו, והן מוקדשות בתודה מעומק הלב ובאהבה רבה לראשי הישיבה, רבניה ועובדיה המסורים (יעמדו על הברכה יוסי וייל, שוש טל ועפרה גפן, על סיועם הברוך בהוצאת העלון לאור), לבוגרים ולתלמידים שבמחיצתם שהיתי בשנותי בישיבה ברכת הצלחה לידידיי קובי גניזי ויוסף צבי רימון, בעריכת העלון מכאן ולהבא.
* * *
עת בתורתך אהגה, בעבודתך אעסוק,
בלהט שרב, בקפאון ליל כפור,
חנני, בחסדך, אל שמיך לנסוק,
למצוא את האור באפור
עת השמש תרד, דמדומי בין-ערביים,
תוגת יום שחלף תשתרר מהרה,
אליך, א-לי, אשא אז כפיים
למצוא השירה בשיגרה
ועת רון כוכבי בוקר, עם שחר אקום,
ולקראת יום חדש שוב אצעד ואגיל,
תפילתי כי אוכל, תחת שמי היקום
למצוא את הגיל ברגיל