ברכת ראשי הישיבה
קובץ זה נושא אופי כפול. מצד אחד, בהיותו המאה וחמישים לסִדרת "עלון שבות", הינו משלים וסוגר מעגל. ק"נ פרקים לאסופת תהילות ישראל, ובק"נ טעמים ראו חז"ל את שיא היכולת לרדת לעומקו של נושא ולמצות את התוכן ההגיוני הגלום בתוכו. מאידך, ככרך שלם, מפאת תוכנו וצורתו, הינו ביכורי קציר התוצרת הלמדנית המאוגדת של צוות ישיבת הר עציון.
נקרא איגרת ונקרא ספר. אמורה להשתקף כאן החיוניות והתסיסה, הבדיקה השוטפת והחתירה המתמדת, המאפיינות בית מדרש. מאידך, יש כאן ביטוי לנימה של קבע, של השלמת בירור עמדות והצבתן, של יציקת תכנים ואסוקי שמעתא.
בכל בית מדרש הראוי לשמו דרים בכפיפה אחת ארעיות וקביעות, שאיפה והגשמה, השערה וליבון. ברם, ההדגשים משתנים לפי הנסיבות והמסגרת; ולנימת האיגרת המלווה את "עלון שבות" לאורך דרכו מראשיתה, מתווסף כאן פן הספר של פרי יצירה בשלה. ואולי יש יותר מן הסמליות בכך שכרך זה רואה אור לקראת שנת השלושים לייסוד הישיבה, שכן גיל זה מהווה, כמבואר ביחס ללויים, השלמת המעבר מהכשרה להגשמה, מעיצוב לבגרות.
בהזדמנות זו, כבכל יום ויום, הננו פונים למלמד תורה לעמו ישראל, ממעמקי לב הומה ונרגש, בהודאה ובבקשה. בהודאה על העבר, על ששם חלקנו מיושבי בית המדרש בארץ האבות המתחדשת; ובבקשה על העתיד, שנזכה להמשיך להיות עמלים בתורה, ושנראה בס"ד ברכה בעמלנו, כלומדים וכמלמדים כאחד.
בברכת התורה והמצווה
הרב יהודה עמיטל, הרב אהרן ליכטנשטיין