תשובה לתגובה / אמנון בזק
תודתי נתונה לרב משה ליכטנשטיין, על דבריו היוצאים מן הלב .
לגופו של עניין, דומני שאני מזדהה עם כל הדברים שנכתבו בתגובה, למעט הקביעה כי - "השיר מכיל קריאה חמורה לקריעת הלב והוצאת דמו". לא מיניה ולא מקצתיה. לא היתה בשיר כל כוונה של קריאה או הוראה, אלא ביטוי לתחושות אישיות מסוימות, שעלו בתקופת כתיבת השיר, והשתזרו היטב בחומר שנלמד אותה עת. דרכו וגורלו של כל שיר, שכיון שאין הוא מדבר ישירות - נתון הוא לפרשנויות שונות, ודימויים כמו קריעת הלב והוצאת דמו, עלולים להתפרש באופן אחר מאשר היתה הכוונה המקורית. יחד עם זאת, אני מניח, כי התחושה שבמצבים מסוימים בחיים נדרש האדם לצעדים דראסטיים, גם אם כרוכים הם בקריעת הלב והוצאת דמו, לא תהיה זרה לבעלי הנפש והלב. אל לנו להתעלם מכך, שגם מי ששאיפתו ותפילתו היו - "דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי", ידע היטב, כי פעמים - "זבחי אלהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה" (נ"א, יט).