סמיכות המסכות חגיגה ויבמות / יאיר יניב

בגליון הקודם [1] הביא הרב שביב מספר תשובות לשאלת סידורה של מסכת יבמות בראש סדר נשים. אחת האפשרויות שהעלה הכותב היתה, שישנה סמיכות בין מסכת יבמות למסכת חגיגה (האחרונה בסדר מועד) משום המחלוקות בין בית-שמאי לבית-הלל המופיעות בשתיהן.

ברצוני להעלות מספר הסתייגויות מקביעה זו.

א.   הרב שביב כותב: "במסכת חגיגה מצינו מחלוקות רבות בין בית-הלל ובית-שמאי, שלוש בפרק הראשון ושלוש בפרק השני. אף מן הבחינה הזאת ממשיכה מסכת יבמות, שאף בה בראשיתה מחלוקת בית-הלל ובית שמאי". בדברים אלו – שתי תמיהות:

1.   מספר כזה של מחלוקות בין שני הבתים בתוך שני פרקים איננו בלתי רגיל. ראה למשל: ברכות פ"ח (שש מחלוקות), ביצה פ"א (ארבע מחלוקות, ומחלוקת נוספת בפרק שני), מעשר שני פ"ב ופ"ג (שתי מחלוקות בכל אחד) ופ"ה (שלוש מחלוקות), עדויות פ"ד (שתים עשרה מחלוקות) ופ"ה (שלוש מחלוקות), נדהפ"י (חמש מחלוקות). לא נראה, שסדרות רגילות של מחלוקות יהוו סיבה לסמיכות בינן לבין הסידרה המופיעה בראש מסכת יבמות.

2.   בדרך כלל משתמשים התלמוד[2], הראשונים והאחרונים בעיקרון הסמיכות כאשר מדובר בקשר בין סוף המסכת הראשונה לראש המסכת השניה. כאן מחדש הכותב, שניתן לסמוך אף על קשר בין תחילות שתי מסכות.

ב.   הרב שביב ממשיך: "אמנם, אף בתחילתה של מסכת קידושין מצויה מחלוקת בין הבתים; מהו השיעור המינימלי של הכסף בו מתקדשת האשה לבעלה. אך שם זו מחלוקת בפרט הלכתי, ואילו ביבמות המחלוקת היא בעיקר ההלכה השנויה בפרק א'". נראה שלא דק, שהרי מתוך שש המחלוקות המופיעות במסכת חגיגה רק על אחת ניתן לומר שאיננה טכנית, אלא בעיקר ההלכה (המחלוקת הראשונה). אם כן, אין לדבר על סמיכות בין סדרות מחלוקות אלו.

ג.   הכותב מסיים: "אף ההמשך למשנת המחלוקת, מלמד שיש כאן דברי חתימה לסדרת מחלוקות: 'אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין, אלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית-שמאי מלישא נשים מבית-הלל, ולא בית-הלל מבית-שמאי; כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין, לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו' (ספ"א מיבמות)". נראה לי, שדווקא משם ראייה לדברינו. אמנם ברור לכל, שהמשנה שצוטטה היא חתימה לסדרת מחלוקות, אולם דווקא מתוכה נראה שאין היא חתימה לכל הסדרות שהציע הרב שביב, אלא אך ורק לסידרה האחרונה. המחלוקות המופיעות במסכת חגיגה אינן עוסקות לא באיסור והיתר או בפסול והכשר ולא בטומאה וטהרה. משנה זו משמשת במקומה הנוכחי (ראה להלן) חתימה לסדרת המחלוקות בראש המסכת בלבד, מחלוקות העוסקות באיסור והיתר ובפסול והכשר. דבר זה רואים אנו אף מן הנוסח המופיע בתוספתא המקבילה למשנתנו (יבמות פ"א, ה"י): "אע"פ שנחלקו בית שמיי כנגד בית הלל בצרות ובאחיות ובספק אשת איש ובגט ישן ובמקדש את האשה בשוה פרוטה והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי, לא נמנעו בית שמיי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמיי, אלא נהגו האמת ושלום ביניהן, שנ' 'האמת והשלום אהבו' (זכריה, ח' יט)". נראה בעליל שאין כאן כל התייחסות למחלוקות במסכת חגיגה, אלא רק למחלוקות המופיעות בסר נשים או שקשורות בסדר נשים.

נראה להעיר עוד, שמקומה של המשנה הזו כאן אינו כל כך ברור, ונראה שהועברה לכאן מפרק רביעי של מסכת עדויות[3]. על כך מעידה, כמובן, התוספתא שצוטטה, אשר מביאה רק מחלוקות המופיעות שם (מ"ז-מ"ט, פ"ה מ"ה) [4]. לפי זה, אין כל מקום לראות את המשנה כחתימה למחלוקות המופיעות במסכת חגיגה.

לתשובתו של הרב יהודה שביב לתגובה זו

---